אתחיל ואומר שאני לא כלכלן, אבל לדעתי חשוב להבין קונספטים מסוימים בכלכלה על מנת להבין את חלקנו בחברה ולעצב את דעתנו. והיום בפינתנו, אני רוצה לדבר על החצנות.
אז מה זה החצנה? בקצרה, החצנה היא עלות שלא מחושבת בכלכלה מסורתית. ניתן 2 דוגמאות, אחת להחצנה שלילית והשנייה להחצנה חיובית.
העלות של סיגריות בכלכלה מסורתית לוקחת בחשבון שלל עלויות: עלות גידול הטבק, עלות הנייר לסיגריה, עלות הפילטרים, עלות הייצור ועוד… בסוף ניתן לסכום את כל העלויות האלה ולבנות מודל כלכלי שמסביר כיצד חברת הסיגריות מייצרת רווחים מלמכור את הסיגריות בצורה כזו שמכסה את עלות ההפקה וכל השלבים שבדרך.
אבל רגע, יש פה עלות נוספת שלא מחושבת. מה בנוגע לעלות בטיפול בחולים נניח ממחלות ריאות כתוצאה מעישון? או עלויות נוספות של זיהום בדלי סיגריות? הרי מישהו בסוף משלם את המחיר על טיפול בריאותי, על ניקיון הרחובות, ניקוי החופים מהבדלים ועוד. זאת אומרת, יש פה עלות שלא מחושבת ומי שמשלים את הפער זה הציבור או המדינה במקרים כאלה.
עכשיו דוגמא להחצנה חיובית. נניח שבמדינת רואנדה, בכפר מרוחק ומנותק מקימים שדה סולארי. עלות השדה הסולארי, כמות החשמל, מקומות העבודה והפרנסה כולם ניתנים לכימות. זאת אומרת, לאחר הקמת השדה אנחנו יכולים לתת מספר כלשהו למה הרווח של הכפר מהקמת השדה הסולארי.
אבל רגע, יש פה רווח נוסף שלא מחושב. עכשיו בכפר יש אור בלילה, ולתושבים יש תחושת ביטחון מוגברת. ועכשיו, אין צורך בללכת ולחזור עם מים לכפר כי ניתן לשאוב יותר מים מהבאר בעזרת משאבה חשמלית, ובעקבות זאת יש לנשים יותר פנאי לעסוק בעבודות מקומיות ולייצר הכנסה נוספת למשפחה. כלומר יש פה רווח לציבור ולמדינה שלא מחושב.
בדוגמת הסיגריות יש רווח שלא לוקח בחשבון עלות. בדוגמא של הכפר הסולארי יש עלות שלא לוקחת בחשבון רווח. אלה דוגמאות להחצנות, הם נתונים שקשים לכימות ואינם נלקחים בחשבון בכלכלה מסורתית. הכלכלה המסורתית לא מחשבת החצנות, ודי בצדק, זה מסובך מדי. איפה מותחים את הגבול? האם חברת הסיגריות צריכה לשלם לעיריה על זה שמישהו זורק בדל על הרצפה? או האם זה שתושבת הכפר רוכשת לעצמה השכלה זה באמת קשור לשדה הסולארי? איפה מותחים את הגבול?
זה נושא שעדיין לא פתור בעולם ושהרבה אנשים חושבים עליו – כלכלנים, אנשי טכנולוגיה ומדינאים. תחום זה משתלב גם עם הרעיון של מדידת אימפקט. אם יש דברים שאנחנו לוקחים בחשבון ומכמתים ויש דברים שלא, זאת אומרת שהעלות האמיתית של מוצרים היא לא זו שאנחנו מכירים בה. ומעבר לכך ברור שהכלים שלרשותנו היום אינם לוקחים בחשבון את כל ההשפעה.
עכשיו דמיינו שיהיה ניתן כן לכמת את ההחצנות. מה המשמעות של זה? המשמעות היא שאנחנו קרובים יותר לעלות האמיתית של דברים. שהתג מחיר שעל פאנל סולארי לא לוקח בחשבון רק כמה וואט לשעה הוא מייצר, אלא גם מי מרוויח – ושכשיצרן מייצר מוצר שפוגע בסביבה, העלות של המוצר חייבת לשקף את זה. הדבר גם משמש פתח לשיתופי פעולה ציבוריים ופרטיים – כאשר יזם יכול להקים שדה סולארי והמדינה יכולה להשתתף כי ברור לה מה היא מרוויחה.
לדעתי, אם וכאשר נוכל לכמת את ההשפעה של דברים באופן אמיתי, ונוכל לתת לכימות הזה את הממד האיכותני, נוכל לפתוח את הדלת בפני שיתופי פעולה רבים ומורכבים יותר למימוש וקידום האנושות.
האם לדעתכם אפשר לכמת החצנות? או שאולי יש דרך אחרת לאמוד את ההשפעה של דברים בחברה?
