תפריט
תפריט

אל תבכי קרן עושר

יעל איפרגן גיני

יעדי פיתוח הקשורים לנושא זה

בתקופה האחרונה נידון גורל קרן העושר הישראלית בועדת ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל. ההצעה שאושרה קבל עם ועדה היא תקצוב תנועות נוער ושיקום מבנים של נפגעי נפש. מטרה יפה לכשעצמה אבל האם מטרתה של הקרן היא לתקצב נושאים שאינם מתוקצבים בתקציב המדינה?
ואם כן הרי לא חסרים בעיות חברתיות וסביבתיות שאינן מתוקצבים כיצד בוחרים? בנייר זה אנסה לרדת להבין לעומק את משמעות יצירת הקרן ולסקור קצת מהפעילות של קרנות עושר ברחבי העולם. 

אז בוא נתחיל מהגדרה של קרן עושר (קרן הון ריבונית). קרן עושר פירושה קרן השקעות בבעלות המדינה ובשליטה ממשלתי המשקיעה בנכסים ריאליים ופיננסיים כגון: מניות, אג”ח, נדל”ן והון פרטי. קרנות אלו מוקמות בדרך כלל על ידי מדינות עם עודפים משמעותיים מסחר, משאבי טבע או עתודות פיסקליות. קרנות עושר פועלות כמנגנון לניהול והגדלת רזרבות לטווח הארוך, ומספקים יציבות פיננסית וגיוון למדינותיהם בהתאמה. 

בעולם ישנן מעל 91 קרנות עושר שברשותן נכסים בשווי של כ-8.2 טריליון דולר. הקרן הגדולה ביותר היא קרן העושר של נורווגיה או “קרן הפנסיה הממשלתית של נורווגיה” שנוסדה בשנת 1990, כדי להשקיע את עודפי ההכנסות מהנפט הנורווגי. יש לה יותר מ-1.3 טריליון דולר בנכסים, כולל החזקה של 1.4% מכלל המניות של כל החברות הציבוריות בעולם.

ישנם שני סוגים של קרנות עושר: קרנות חיסכון וקרנות ייצוב. קרנות ייצוב נוצרו כדי להפחית את התנודתיות של הכנסות הממשלה. קרנות חיסכון מטרתן להשקיע את הכספים ממשאבי הטבע של מדינה לטובת הדורות הבאים. 

במקרה של מדינת ישראל מדובר בקרן עושר המבוססת על הכנסות מהיטל המוטל על רווחים המופקים ממשאבי טבע שלה בהם גז נפט ואשלג, מתוך ראייה כלכלית ארוכת טווח, במטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע”ד-2014, הקרן החלה לפעול ב-1 ביוני 2022. שווי נכסי קרן העושר לאחר ״תספורות״ רבות עומדת נכון לדצמבר 2022 על -612 מיליון דולר. 

ע״פ החוק לקרן אזרחי ישראל הקרן מאופיינת כקרן חיסכון – כלומר הסיבה שהכסף מתגמולי הגז לא נכנס ישירות לקופת המדינה ונשמר בקרן נפרדת מבוסס על הטיעון לפיו את ההכנסות החד פעמיות מהפקת הגז בדורות הקרובים יש לחלק על פני זמן בעבור הדורות הבאים: 

״על המדינה, כנאמן הציבור, לדאוג לשימוש נכון בהכנסות המדינה מתקבולים ממשאבי טבע, אשר יאפשרו הן לדור הנוכחי והן לדורות העתידיים ליהנות ממציאתם, תוך מזעור השפעות כלכליות שליליות אפשריות של משאבים אלה…״ 

https://www.themarker.com/wallstreet/2016-10-23/ty-article/0000017f-e2ed-d75c-a7ff-feede4a10000

אין צורך להיות נביא או מדען עתידן אם ברצוננו לדעת עם אילו אתגרים יתמודד עמם דור העתיד – מספיק להתסכל על היעדים לפיתוח בר קיימא שהוסכמו ע״י 193 המדינות החברות באו״ם בשנת 2015 ומשקפים את האתגרים שיש לעמוד בהם עד 2030 – על מנת לספק לדור העתיד קיום: אנרגיה נקייה, מים נקיים, אפס רעב, אקלים שפוי, תעסוקה, תשתיות, בריאות ועוד.  

חברות עסקיות הנותנות מענה לאתגרים אלו לא רק שיעניקו עתיד בר קיימא לדור העתיד אלא גם יובילו את שוק המחר. לכן אין זה פלא שקרנות עושר ברחבי העולם משקיעות בחברות המקדמות פיתוח בר קיימא. קרן העושר הסעודית (PIF) היא בעלת מניות בחברת הרכבים החשמליים Tesla. קרן העושר של קאטר (QIA) בעלת המניות הגדולה ביותר של Enel Green Power, חברת אנרגיה מתחדשת איטלקית. קרן עושר של אבו דבאי (Mubadala) השקיעה במספר פרויקטים של חברת אנרגיה דנית Ørsted המתמחה בפרויקטי רוח ימיים ברחבי העולם. קרן העושר של ניו זילנד הצהירה כי היא מתכננת להפחית את עוצמת פליטות גזי החממה של הפורטפוליו הכולל שלה ב-40% עד 2025. וע״פ הצהרת קרן העושר הנורבגית, הקרן מושקעת בתשתיות אנרגיה מתחדשת. הקרן גם הונחתה על ידי הפרלמנט לסייע במאבק בשינוי האקלים, כך ש-1% מתיק ההשקעות שלה מושקע בחברות ירוקות. 

ודווקא בישראל בה קיימות לא מעט חברות המקדמות פיתוח בר קיימא שחלקן אף זכו להשקעה מצד קרנות עושר זרות כמו חברת Aleph-farms המייצרת בשר מתורבת, שקבלה תמיכה מקרן העושר הסינגפורית (GIC)- מצאו לנכון להשתמש בכסף מבלי לחשוב על דור העתיד או לכל היותר על תמיכה בחברות ישראליות המקדמות פיתוח בר קיימא. 

40 מיליון שקל מכספי קרן העושר יושקעו בתנועות נוער ושיקום מבני הוסטל. האם אין מקום למטרות אלו בתקציב המדינה השוטף? האם זה באמת עונה על מטרת הקרן ל״שרת את טובתו של דור העתיד״? וכשיגמר הגז בעוד דור או שניים ונסבול מבצורות, ומזגי אוויר קיצונים – נבקש מתנועות הנוער של דור העתיד שירימו לנו במורל??? לא חשוב יותר לדאוג לקיום שלהם ולנתב את הכסף כבר היום לפיתוח תשתיות ברות קיימא? 

טרנספורמציה של מערכות אנרגיה מצריכות זמן (שכבר הולך ואוזל) ועולות הון עתק אין צורך לחכות ליום סגריר, מספיק להסתכל על הדו״חות האחרונים של האו״ם או בתמונות המגיעות מניו יורק כדי להבין – אנחנו נמצאים בעיצומו. כפי שמצביע מאמרו של פרופ׳ כהנא המדינה היא הגוף היחיד שיכול להיות אחראי בלעדי לאוויר, למים, לאדמה ולאנרגיה של דור העתיד- כשהם יפגעו שום טכנולוגיה של חברת טק תעזור ושום כסף לא יוכל לפצות.

לא פחות משהדורות הבאים זקוקים לכסף שלנו, הם זקוקים למערכות מקיימות ומתפקדות, לתשתיות איכותיות צופות פני עתיד, לתחבורה ציבורית מהירה, למערכת בריאות מתפקדת, למערכת חינוך מתפקדת ולחברה לכידה וחזקה. כל אלו עולים כסף עכשיו. כל אלו מדידים וכבר הוסכמו ב 2015. אם השקעה זו לא תתבצע כיום, את המחיר ישלמו הדורות הבאים.

מקורות:

https://www.power-technology.com/news/egp-qia-joint-venture-build-renewable-plants-sub-saharan-africa/

https://news.masdar.ae/en/News/2023/01/03/08/04/Impact-of-London-Array-on-British-coastal-community

https://www.davar1.co.il/276218/

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjdcdrxsn

https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9a61dc5a-31f7-ea11-8108-00155d0aee38/2_9a61dc5a-31f7-ea11-8108-00155d0aee38_11_16533.pdf

https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press24.01.23u.aspx

https://www.themarker.com/wallstreet/2016-10-23/ty-article/0000017f-e2ed-d75c-a7ff-feede4a10000

יעדי פיתוח הקשורים לנושא זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *