מאת: יעל גיני, עורך: אור כצמן
לכולם כבר ברור שחייבים לפתור את משבר האקלים, בין אם באמצעות רגולציה ובין אם על ידי צמצום פליטות.
עבור היעדים לפיתוח בר קיימא, משבר האקלים הוא רק יעד אחד מתוך 17, כאשר מבחינת מעמדו הוא חשוב באותה מידה כמו חינוך איכותי. ראוי ונכון לקדם אותו בו זמנית עם שאר היעדים, ונשאלת השאלה מדוע? מדוע בשל מצב החירום אליו נקלענו לא להתמקד כרגע בו ואז לעבור ליעדים הבאים?
אז בואו נניח שברור מדוע יש לקדם את יעד 7, אנרגיה נקייה. אבל מדוע להתעקש לקדם במקביל את יעד 9, תעשייה, חדשנות ותשתיות ואת יעד 11, ערים וקהילות מקיימות, או את יעד 6, מים נקיים, ואפילו את יעד 8, תעסוקה והוגנות תעסוקתית? במילים אחרות מדוע כל כך חשוב לקדם את 17 היעדים לפיתוח בר קיימא בו זמנית, בצורה גלובלית, והוליסטית, ולא לתעדף יעד אחד במדינה אחת או לקבוע כל פעם יעד אחד ולאחר השגתו לעבור לבא?
איך נפטרים מהנפט ב-5 יעדים?
ישנו חיבור גלובלי והוליסטי בין כל היעדים לפיתוח בר קיימא, וביניהם מעבר לאנרגיה ירוקה, תעסוקה והוגנות תעסוקתית וכו’. לצורך המחשה של חיבור זה ניקח כדוגמא את סיפורו של הנפט.
נתחיל במה שנראה ברור כאשר נלחמים במשבר האקלים ופועלים לצמצום פליטות (יעד 13). אכן אפשר להתייעל אנרגטית או להגביל באופן רגולטורי פליטות, או לפעול לסגירת קידוחי נפט או צינורות הולכה. אבל כל אלו אינם מצמצמים את הביקוש לנפט. ואכן כפי שנוכחנו לגלות השנה, החדירה של משבר האקלים לשיח המיינסטרים ולמגזר העסקי נתנה אותותיה ואף החלו ביטולים של פרויקטיי נפט במדינות שונות במערב. אך דילול היצע הנפט לא פגע בביקוש. אנשים המשיכו לנסוע במכוניות ועל אף משבר הקורונה גם המשיכו לטוס.
לפי דו”ח שפרסם ״בנק אוף אמריקה״, צריכת הנפט העולמית תמשיך להיות גבוהה מההיצע גם ב-2022, שכן ההתאוששות הכלכלית מהמגפה תגביר את צריכת הדלק, בעוד שההשקעות בייצור ייפגעו בשל החששות הסביבתיים. ואכן מה שמצביע על עלייה בביקוש לנפט לעומת הידלדלותו בשוק הוא מחיר הנפט האמריקאי שהגיע לשיא כל הזמנים ועומד על 147 דולר לחבית.
מצב זה הפך קרקע פורייה לכניסה של חברות חדשות בתחום הנפט ממדינות כגון: רוסיה, איראן וערב הסעודית אשר אצלן אין רגולציות מחמירות בנושא פליטות והן אינן מושפעות מרחשי דעת הקהל במדינות המערב.
וכך ממשיכה צריכת הנפט העולמית לעלות כאשר בין השנים 2006 ל–2019 היא עלתה מ–85 מיליון חביות ביום, ל–100 מיליון חביות. ב–2020, בעקבות הקורונה, חלה ירידה משמעותית ויוצאת דופן, ל–91 מיליון חביות ביום. השנה כבר רואים התאוששות ל–96 מיליון חביות, וההערכות הן שב–2023 — במידה והעולם יחזור לפעילות מלאה — נעבור את השיא של 2019, ונגיע ל–101 מיליון חביות ביום.
יעד 7, אנרגיה נקייה
מכאן אנו למדים על החשיבות בקידום אחיד וגלובלי של היעדים על מנת לא להעביר את הבעיות מצד אחד לצד השני של העולם וכן, שבמידה ולא מתכננים לעצור את הביקוש – יש להמיר את הביקוש לנפט בביקוש לאנרגיות מתחדשות. לצורך כך נדרשת השגה של מספר יעדים בו זמנית. הראשון והברור מאליו הוא השגה של יעד 7 הנוגע בהגברה מסיבית של תפוקת אנרגיות מתחדשות. זאת מפני שאין הרבה טעם בהימנעות מנפט אם במידה ונצליח להמיר רכבים לרכבים חשמליים זה יהיה לצורך הגברת השימוש בפחם/ גז לצורך הטענת הרכבים.
עם זאת, תוך כדי הקידום המואץ של אנרגיות מתחדשות ישנם פקטורים אקוטים בגמילה מהנפט המסתמכים על יעדים חשובים לא פחות.
יעד 11, קהילות וערים מקיימות
ראשית, אין מנוס מצמצום כמות הרכבים על הכביש, יש לשים לב שלא מדובר בצמצום ההתניידויות, אזי היינו קוראים לזה צמצום הביקוש, כי אם שינוי בצורות ההתניידות המצמצמות את השימוש באנרגיה. לדוגמא: תחבורה ציבורית חשמלית, נגישה ומתקדמת בכל עיר זה חלק עיקרי מיעד 11: ערים וקהילות מקיימות.
שנית, מלבד התחבורה הציבורית, יש להמיר את כל הרכבים לרכבים חשמליים – וכיצד נצליח להמיר את כל הרכבים מונעי נפט כאשר נמצאים בעולם מעל מיליארד יחידות מבלי להשקיע ביעד 9, תעשיה, חדשנות ותשתיות?
יעד 9, תעשיה, חדשנות ותשתיות
במדינות אירופה הגיע נתח השוק של רכבים חשמליים ברבעון הראשון של 2021 לכ-15%. זהו נתון אופטימי (לאחר המרה של 5% מהרכבים לחשמלי אנו רואים במדינה כמו שוודיה האצה בצמיחה תוך 3 שנים ל-32% רכבים חשמליים). אבל כעת במקביל נכנס שוק הרכב בכלל ושוק הרכבים החשמליים לסחרור עקב מחסור בשבבים.
יעד 6, מים נקיים
והנה כאן נכנס יעד מפתיע נוסף יעד 6, גישה למים נקיים. מסתבר שיצרניות שבבים צורכות כמויות מים גדולות לניקוי מפעלים ופרוסות הסיליקון (wafers), שמהוות את הבסיס של השבבים. בשנים האחרונות החברות בעולם המערבי (משיקולי התייעלות) סגרו קווי ייצור לוקאלים וריכזו את כל ייצור השבבים במיקור חוץ בשתיים-שלוש חברות בדרום מזרח אסיה, בראשן TSMC מטייוואן. טיוואן סובלת ממשבר מים וחוסר וודאות סביב אספקת המים שלה וכעת צריכה לבחור בין גידול מזון לייצור שבבים. בהתחשב במשבר האקלים הגורם לבצורות, ובעובדה שכל תעשיית השבבים העולמית מבוססת על משק המים של מדינה אחת – דבר זה אינו מפתיע. הדרך היחידה לצאת מפלונטר שכזה הוא לבזר את ייצור השבבים למדינות שונות ולאפשר לטיוואן לדאוג למשק המים בביתה.
לפחות בעניין הסוללות לרכבים החשמליים הלקח נלמד. אנו רואים חברה כגון וולוו אשר הודיעה השנה כי תחבור ליצרנית הסוללות השבדית נורת’וולט להקמת מפעל ענקי לייצור סוללות לרכב חשמלי, וזה לא המפעל היחיד המתוכנן באירופה. לפי הודעתה של וולוו, היצרנית השבדית ונורת’וולט (שפולקסווגן היא בעלת מניות בה) יקימו את המפעל שיעסיק 3,000 עובדים בשנת 2026. המפעל יעשה שימוש באנרגיה מתחדשת שתופק ממים ואוויר.
השבדים של וולוו לא לבד: סטלאנטיס, מגה-יצרנית הרכב האיטלקית-צרפתית-אמריקאית החדשה, הודיעה שתקים מפעלי סוללות רכב חשמלי באיטליה, במימון נדיב של הממשלה. בספרד הממשל עובד קשה על הקמת מפעל לסוללות רכב חשמלי מחוץ לברצלונה, במקום שבו שכן עד לאחרונה מפעל ניסאן, וכמובן מפעל הסוללות הענק שטסלה מתכננת בגרמניה. סה״כ באירופה מתוכננים להיבנות עד 2030 לא פחות מ-38 מפעלי סוללות לרכב חשמלי בהשקעה של מעל 40 מיליארד יורו.
נושא הקמת מפעלי סוללות לרכב חשמלי הפך בשנים האחרונות לסוגיה בוערת בקרב יצרני הרכב העולמיים, לא רק בגלל שמדובר בחלק אינטגרלי ויקר מאוד במכונית חשמלית, אלא משום שמדובר בחלק שייצורו הוא יקר מאוד, פוגע בסביבה וגם מייצר פילוג בין מעצמות וגם בין מעמדות ומשנה את יחסי הכוחות בין מזרח למערב.
יעד 8, תעסוקה והוגנות תעסוקתית
דו”ח מיוחד של האו”ם שפורסם אשתקד בנושא מעבר לרכב חשמלי, לא הדגיש את השאלה כמה המכוניות החשמליות יהפכו את העולם לנקי יותר, אלא דווקא את האפקטים המסוכנים של כריית המשאבים עבור סוללות הרכב.
לפי עיקרי הדו”ח, 65% מהמים הזמינים לשימוש בצ’ילה משמשים בתהליכי הכרייה של הליתיום המשמש לתעשיית הרכב (יעד 6 כבר אמרנו?). בקונגו מועסקים כ-40 אלף ילדים במכרות הקובאלט במדינה, שחלק ניכר ממנו מיועד לשימוש בתעשיית הרכב העולמית. והנה כך הגענו גם ליעד 8.7, לחסל עבדות מודרנית, סחר ועבודת ילדים.
לסיכום, הרצון הכן והאמיתי למנוע את משבר האקלים יכול לגרור אחריו בקלות שרשרת הרסנית יותר של משברים חברתיים וסביבתיים. אם לא נשתמש באסטרטגיה ובחשיבה המקיפה והרחבה ביותר. בכלל כל ניסיון לפתור את אחד מהאתגרים החברתיים או הסביבתיים הגדולים של ימינו מחייב להבין כיצד הפתרון שהוא מציע ישתלב באופן מקיים עם שאר היעדים לפיתוח בר קיימא, ולא, הוא עלול (מתוך כוונה טובה ככל שתהיה) ליצור את המשבר הבא.
מקורות:
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.9920827
https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.9695303
https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.9695303
https://www.calcalist.co.il/local_news/car/article/rko8zgAo00
https://www.calcalist.co.il/market/article/B1Gy6GJn00
ֿ
