תפריט
תפריט

מדריך לעולם השותפויות: עם אדריכלית החיבורים סוזי בכר

מראיינת ועורכת: יעל איפרגן גיני, מנכ״לית SDG ישראל

יעדי פיתוח הקשורים לנושא זה

strip-17
צילום : Ben Nixon production



כולם יודעים ש SDG17, ” שיתופי פעולה למען השגת היעדים”, הוא יעד קריטי להצלחתם של כל 16 יעדי ה־SDGs האחרים. סוזי בכר פועלת כבר למעלה משני עשורים בדיוק בצומת הזו בין עסקים, סטארטאפים והמגזר החברתי. במהלך דרכה המקצועית היא התמחתה בפיתוח עסקי לסטארטאפים ולחברות עסקיות, סייעה ליזמים בגיוסי pre-seed / seed, באיתור אנג’לים, וברקימת חיבורים אסטרטגיים המבוססים על אמון ושקיפות מול שותפים. רגע מכונן בחייה האישיים, עם לידת בתה, הוביל אותה לבחור לשלב את ניסיונה העסקי עם שליחות חברתית, ולהקדיש את מומחיותה בפיתוח, גיוס ובניית שותפויות אסטרטגיות גם למגזר החברתי וזאת תוך חיבור בין עמותות, קרנות פילנתרופיות, גופים עסקיים וממשלתיים. בראיון הבא היא משתפת את נקודת המבט הייחודית שלה על האתגרים, ההזדמנויות והחזון שבמרחב המפגש שבין ביזנס לאימפקט.  

ראשית, כמי שפעלה הן בעולם העסקי והן במגזר החברתי – מהו לדעתך הדמיון המרכזי בין ניהול סטארט אפ לדוגמא לבין ניהול עמותה?

“בבסיס, שניהם נשענים על שני עקרונות זהים. הראשון הוא אמון ושקיפות:  היזם חייב לשכנע את המשקיע למה דווקא הוא, ולהציג תמונה בהירה של הדרך קדימה; מנכ”לית עמותה חייבת לעשות אותו הדבר מול התורם. השני הוא היכולת להוכיח ערך ותוצאה: בעולם העסקי זה מתבטא בצמיחה, משתמשים חדשים או מוצר עובד; בעולם החברתי זה נמדד בהשפעה, בתוצאות בשטח וביכולת להראות שינוי אמיתי.
 “בדיוק כאן נמצא האתגר הגדול,” מוסיפה סוזי. “בעולם העסקי יש כלים ברורים למדידה  כמו הכנסות, משתמשים, שווי שוק. במגזר החברתי לעומת זאת, נדרש לפתח שפה חדשה של מדידה והוכחת ערך. איך מודדים תחושת שייכות? איך מתרגמים חוסן קהילתי למספרים? כאן נכנס הצורך במודלים חדשניים שמחברים בין כלכלה לאימפקט חברתי.” לדבריה, השילוב בין מתודולוגיות עסקיות ליעדים חברתיים מאפשר לעמותות לגייס משאבים, אך יותר מכל לייצר קיימות ארוכת טווח. “כשתורם רואה סיפור מרגש יחד עם נתונים מדויקים והשפעה מוכחת זה יוצר מחויבות אחרת לגמרי, כמעט כמו משקיע שחוזר לסבב השקעה נוסף בסטארטאפ שהוכיח את עצמו.”

במגזר החברתי, היכן את מזהה את האתגר הגדול ביותר בגיוס משאבים היום?

“האתגר כבר לא מסתכם ב’איך מבקשים תרומה’, אלא איך יוצרים מודלים של השקעה חברתית. התורמים והמשקיעים רוצים לראות החזר ואולי לא תמיד כספי ישיר, אלא ערך ברור: תוצאות חברתיות מדידות לצד יציבות כלכלית של הארגון. לכן, העבודה שלי מתמקדת בהפיכת פילנתרופיה להשקעה חכמה – משהו שמניב ערך משותף לכולם.”
כחלק מתפיסתה שסקטור חברתי חייב לאמץ חשיבה עסקית ופיננסית מתקדמת, סוזי יזמה מהלך חדשני לקידום תחום ההשקעות לעמותות, בשיתוף עם אחד מבתי ההשקעות המובילים בישראל. היוזמה נועדה לפתוח שיח חדש בקרב מנהלי עמותות, תורמים וגופים פיננסיים ולהראות שהשקעות אינן נחלתו של המגזר העסקי בלבד, אלא גם כלי קריטי לחיזוק יציבותן של עמותות בטווח הארוך. זאת מתוך ההבנה אסטרטגית שעמותות אינן יכולות להסתמך עוד רק על תרומות שוטפות או חד־פעמיות, אלא חייבות לייצר מקורות הכנסה יציבים ומתמשכים. במסגרת היוזמה עמותות כיצד לפתוח תיקי השקעות ייעודיים, לנהל רזרבות פיננסיות באחריות, ולבנות חוסן כלכלי המעניק להן עצמאות וגמישות ניהולית. “זהו צעד משמעותי בשינוי השיח” היא מסבירה, “כי ברגע שעמותה מנהלת תיק השקעות כמו גוף עסקי, היא משדרת לתורמים ולשותפים שלה שהיא יודעת להבטיח יציבות וקיימות ולא רק הישרדות.”

אם היית צריכה לתת עצה אחת לדור הצעיר – יזמים, מנהלי קהילה או מנהיגי שינוי – מה היא הייתה?

“העצה שלי היא לא לפחד לחבר בין עולמות. אל תסתפקו בלחשוב עסק או חברתי, טכנולוגיה או קהילה – העתיד נמצא בדיוק במפגש שביניהם. יזם שמבין אימפקט חברתי, או מנהל קהילה שמבין פיננסים, מייצר יתרון אמיתי. ובסופו של דבר, אל תשכחו שגם בתוך כל האתגרים תמיד צריך לשמור על שקיפות, אמון וערכים ברורים. זה מה שבונה מערכות יחסים לטווח ארוך ויוצר שינוי אמיתי.”

מה החזון שלך עבור SDGIsrael?

“החזון שלי הוא לראות את SDG Israel כגוף המנהל זירה משותפת שבה עסקים, ממשלה, פילנתרופיה ועמותות פועלים יחד. אני מאמינה שכל שקל בישראל חייב לעבוד פעמיים – גם לייצר ערך כלכלי וגם להביא ערך חברתי אמיתי. זו לא רק תפיסת עולם מקצועית אלא גם שליחות אישית: להראות שאימפקט הוא לא תוספת, אלא חלק מהותי מצמיחה כלכלית.  לדוגמא במסגרת תפקידי ב SDG Israel אנחנו פועלים להקמת קואליציות שמחברות בין משקיעים מוסדיים, יזמים וסטארטאפים בתחומי התשתיות  כמו מזון, בריאות, טכנולוגיה ועוד, וזאת בשיתוף  עם גורמי ממשל וקרנות פילנתרופיות. ישראל יכולה וצריכה לבנות כלכלה כחול־לבן חזקה וחדשנית, כזו שיודעת להפוך משברים להזדמנויות, ולבסס חוסן לאומי דרך ניהול חכם של הון, משאבים וחדשנות. ככה בעצם נבנית תשתית עצמאית שמחזקת את החוסן של מדינת ישראל לטווח ארוך.”

בסוף הראיון, סוזי משתפת במניע שלה להמשיך לפעול וליזום גם לנוכח האתגרים הביטחוניים, החברתיים והכלכלים

“המנוע שלי תמיד היה תחושת שליחות. אני מאמינה בכוח של שיתופי פעולה רב מגזריים לשנות מציאות, וראיתי את זה קורה שוב ושוב גם במצבים הכי מורכבים״. עבור סוזי הידיעה שכל חיבור  מייצר ערך מיידי ומניח תשתית לטווח הארוך הוא מה שגורם לה להמשיך. “בעיניי, הדבר הכי אמיץ שאפשר לעשות היום הוא להאמין ששינוי אמיתי אפשרי  ואז פשוט לקום ולעשות אותו. לא רק לחלום, אלא לקחת אחריות, גם כשהדרך מלאה מכשולים. בכל יום מחדש אני בוחרת לפעול, ליצור חיבורים, לבנות שותפויות, להדליק עוד ניצוץ  אחד של תקווה. כי שינוי לא נולד מהצהרות גדולות, אלא מגיע מהעשייה היומיומית והעקבית, זו שבסוף מצטברת והופכת למציאות אחרת לגמרי, לדורות שיבואו אחרינו.”

מוזמנים ליצור קשר עם סוזי בלינקדין או במייל: suzi@sdgi.org.il

יעדי פיתוח הקשורים לנושא זה

strip-17
#אחריות תאגידית
#השקעות אימפקט
#מגזר שלישי
#עמותות
#עסקים חברתיים – אחריות חברתית
#פיתוח עסקי
#קיימות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *