כותב: אור כצמן
ה-WBA הוא גוף מחקרי המדרג את החברות המשפיעות ביותר בעולם בנצ׳מארקים שנקבעים על ידי מומחים, חוקרים ומדענים. צירפנו מידע נוסף על ה-WBA בסוף הסקירה של ממצאי הדו׳׳ח.
במאמר זה נסקור את הדו׳׳ח האחרון של ה-WBA שנעשה על תעשיית הדלקים הפוסיליים. הדו׳׳ח הוא על פי בנצ׳מארקים שהציבו ה-IEA, הסוכנות הבינ׳׳ל לאנרגיה. הבנצ׳מארק הינו בהלימה עם היעדים של הסכמי פריז של צמצום ההתחממות הגלובלית הממוצעת ל-1.5 מעלות צלזיוס עד 2050.
לפי הדו׳׳ח, חברות הדלקים הפוסיליים נמצאים במקום של חוסר אחריות מוחלטת. כלומר, העדר רגולציה, פיקוח, ושקיפות המאפשרים להם לפעול בצורה שלא תולה בהם שום אחריות למעשיהם. על אף שחלק מהחברות עושות צעדים סימבוליים שמראים שישנה התייחסות לשינויי האקלים, החברות אינן עושות די לצמצם את השפעתן. בקצב הזה, עד 2037, החברות יהיו מעל ומעבר ל״תקציב הפחמן״ שלהן, כלומר, הפליטות שיהיו כתוצאה מהפעילות שלהן יעברו את הכמות שאנו מאמינים שישאיר אותנו מתחת ל-1.5 מעלות.
הממצאים העיקריים מהדו׳׳ח:
די לקידוחים
כבר היום, לחברות הדלקים הפוסיליים יש די ויותר דלקים פוסיליים בפרויקטים קיימים ומאושרים שאם וכאשר יצאו לפועל, יעבירו אותנו אל מעבר לרף המינימלי לשמור אותנו אל מתחת ל-1.5 מעלות. משמעות הדבר, אין צורך או הצדקה לפרויקטים למציאת מקורות נוספים. אז בוודאי החברות עוצרות את הקידוחים? להיפך, החברות עושות פעולות להספיק לאשר כמה שיותר פרויקטים לפני שהרגולציה תשיג אותן.
התחמקות מאחריות
חברות הדלקים הפוסיליים מסיטות את האחריות מעליהן וטוענות לבעיות אחרות והסברים שונים לשינויי האקלים. הממצאים מראים שהרוב המוחלט של החברות לא רק אינן מתכוננות לשינויי האקלים, אלא משתמשות בלוביסטים לדחות רגולציה ומפעילות כוחות באיגודי סחר בינ׳׳ל, הכל בחוסר שקיפות מוחלטת. מעבר לכך, החברות שמים את האחריות על חברי ההנהלה (ה-Board) של החברה בטענה שאלה אחראיים על מדיניות בנושא אקלים. רק 5 מתוך ה-100 חברות כלל יש להם את המומחיות והנכונות לשנות מסלול כיום.
אין מדיניות
החברות שתורמות הכי הרבה לשינויי האקלים בפעילות שלהן, פועלות באי שקיפות וכן, לא מייצרות תכניות להטמעת שינוי או הערכות להפחתה. רוב הפליטות של חברות גדולות נובעות מ-Scope 3, כלומר, פליטות במורד שרשרת האספקה של החברה (לדוגמא, פליטות של ספקים שונים). אין התייחסות או אחריות על פליטות במורד שרשרת האספקה, וכן החברות אינן בוחנות או מבינות את האימפקט בשלב הזה.
הבטחות שווא
למרות הבטחות לצמצום, ותכנון אסטרטגי להטמעה טכנולוגית של צמצום פליטות, בפועל רק 30 חברות בכלל דיווחו על השקעות לכלכלה דלת פחמן. כמות ההכנסות והקצאות התקציב לטכנולוגיות דלות פחמן אינן עומדות בתנאים שיאפשרו לעמוד במסלול של 1.5 מעלות צלזיוס.
רוב הפליטות, מחברות לאומיות
חברות בבעלות מדינות הן האיטיות ביותר באימוץ מדיניות אפס פליטות עד 2050. חברות דלק וגז לאומיות אחריות על מרבית הפליטות מבין החברות שנבדקו ויש עוד פחות שקיפות ואחריות על החברות האלה.
דו׳׳ח זה מדגים את החשיבות במחקר השוק והצפה של הנתונים. ארגונים כמו ה-WBA מייצרים תמריצים לשקיפות והתייעלות ואנו גאים להמשיך לתמוך בפעילות שלהן.
מדוע הוקם ה- World Benchmarking Alliance ?
לאחר החלטת האו׳׳ם על 17 היעדי לפיתוח ברי קיימא בשנת 2015, מספר ארגונים התקשו במדידת ההשפעה של הסקטור הפרטי ותרומתו להשגת היעדים הללו. היה חיוני לפתח בנצ’מרק סטנדרטי שישווה בין כל העסקים, יקבע את מידת יעילותם ויגרום להם לשאת באחריות למעשיהם. על ידי מדידת עסקים על בסיס תרומתם החיובית לעולם, אמות מידה אלה מעוררות פעולה ושקיפות.
כיצד הם משיגים את משימתם?
ב2015, חברו ארבעה ארגונים – Aviva, Index Initiative, קרן האו״ם והוועדה לעסקים ופיתוח בר קיימא – לפתח את ה- WBA. הם השיקו את פעילותם בדצמבר 2018, בזמן האסיפה הכללית ה-73 של האומות המאוחדות, לאחר שלב התייעצות שנמשך שנתיים. מאז הם פיתחו את ״שבע מערכות הטרנספורמציה״ ואת ה- SDG2000. כמו כן הם מודדים את היושרה האישית שלהם והישגיהם דרך מערכת פנימית לניהול תוצאות.
מאחר וה-WBA עובד באמצעות גישה מרובת בעלי עניין, הם מצאו כי מעורבותם של אחרים היא קריטית להאצת ההתקדמות שלהם וזהו הרעיון העיקרי עבור ה- SDGs כפי שמוצג ב- SDG17. לפיכך, הם ייסדו את הברית עם ארגונים בינלאומיים התורמים להתקדמות הסקטור הפרטי לקראת השגת ה- SDGs ברמה הגלובלית, האזורית והמקומית. הברית היא וולונטרית לחלוטין, אינה כוללת התחייבות חוקית ואינה כוללת חברות גדולות (למעט ארגונים פיננסים), על מנת לוודא חוסר פניות וניטרליות.
מה עושה ה-WBA?
שבע מערכות טרנספורמציה
ה- WBA מזהה שבע מערכות שיעברו טרנספורמציה בשווקים בינ׳׳ל. הטרנספורמציות ״מציעות מסגרת אסטרטגית לפיתוח אמות מידה בזיהוי חברות החיוניות לקידום SDGs”. המערכת לא רק מהווה אמת מידה לכל תעשייה וחברה, אלא גם מספקת תובנות כיצד החברה יכולה לאמץ את השיפורים הנדרשים בכל מערכת בהתאמה. הטרנספורמציות הן כדלקמן:
- פיננסית- הטרנספורמצי העוטפת את כל המערכות האחרות. המערכת הפיננסית מעוררת את זרימת ההון כדי להאיץ את המעבר של המשק לפיתוח בר קיימא.
- אנרגיה ודה-קרבוניזציה- מתן עדיפות למעבר מאנרגיה מבוססת פחמן לייצור אנרגיה מודרני אוניברסלי שלא מבוסס על פחמן.
- מזון וחקלאות- ייצור מזון בריא ומזין לכולם מבלי להשאיר פסולת מזיקה.
- כולל את מדד הדירוג של מאכלי ים ואת מדד הגישה לזרעים.
- דיגיטלי- ניצול היתרונות של טכנולוגיה דיגיטלית ומתן גישה טכנולוגית אוניברסלית תוך שמירה על הגנה באמצעות פיקוח.
- סוציאלי- קידום שוויון והעצמה לשיפור ההתפתחות האנושית.
- כולל אמות מידה לשוויון בין המינים וזכויות אדם.
- עירוני- יצירת עיור בטוח, פרודוקטיבי ובר קיימא עבור מיליארדים באמצעות ערים חכמות.
- מעגלי- הסטת הכלכלה מניצול משאבים לכיוון מערכות מעגליות להפחתת בזבוז וזיהום סביבתי.
מי הם ה-SDG 2000?
רשימת ה-SDG2000 מזהה 2000 מהחברות המשפיעות בעולם עם רווח מצטבר של 43 טריליון דולר בלמעלה מ- 74 מדינות. אלה המדינות המשפיעות ביותר בעולם בנקודות מפתח לחולל שינוי. ה-WBA מציבה כל חברה בשבע מערכות הטרנספורמציה ובוחנת אותם לפי התעשיה הרלוונטית. הרשימה מתעדכנת ללא הרף על בסיס שנתי. ה- WBA מאמין שלחברות אלה יש השפעה לא פרופורציונלית ביישום ה- SDGs וכי יש להן את הפוטנציאל הגדול ביותר לשנות את המערכות בתעשיות שבהן הן מעורבות.
לעוד מידע על ה-WBA אתם מוזמנים לבקר באתר הבית של הארגון.