תפריט
תפריט

מגיפה, מלחמה ומשבר כלכלי עצרו את השגת יעדי הפיתוח הבר קיימא בעולם; ישראל ירדה 11 מקומות תוך שנה במדד ה SDG העולמי

יעדי פיתוח הקשורים לנושא זה

ביום חמישי שבוע שעבר ( 2 ביוני, 2022), בפריז פורסם דו”ח הפיתוח בר קיימא (SDR), ע״י ה-  *SDSN (ראה הרחבה למטה). הדו״ח כולל את התייחסות להשגת יעדי הפיתוח בר קיימא, ה-SDG Sustainable Development Goals ע״פ מדינות.  הדו”ח חושף כי משברים בינלאומיים מרובים ומקבילים עצרו את התקדמות יעדי ה-SDG שאומצו על ידי כל המדינות החברות באו”ם במהלך פסגה היסטורית ב-2015. דו״ח ה SDSN קובע כי תוכנית גלובלית למימון יעדי הפיתוח בר קיימא של האו”ם דרושה בדחיפות. 

“חמישים שנה לאחר ועידת האו”ם הראשונה בנושא הסביבה האנושית בשטוקהולם ב-1972, עקרונות הבסיס של ה-SDG הנוגעים להכלה חברתית, אנרגיה נקייה, צריכה אחראית וגישה אוניברסלית לשירותים ציבוריים – נחוצים יותר מתמיד כדי להגיב לאתגרי היום העיקריים שלנו. מדינות עניות ופגיעות נפגעות באופן קשה במיוחד ממשברים בריאותיים, גיאופוליטיים ואקלמיים מרובים ומהזליגה שלהם. על מנת לשחזר ולהאיץ את התקדמות ה-SDG, אנו זקוקים לשיתוף פעולה עולמי כדי לסיים את המגיפה, לנהל משא ומתן על סיום המלחמה באוקראינה, ולהבטיח את המימון הדרוש להשגת יעדי ה-SDG”, אומר ג’פרי ד. סאקס, נשיא ה-SDSN והמחבר הראשי של הדו״ח.

ע״פ הדו״ח זו השנה השנייה ברציפות בו העולם לא מתקדם במדדי ה-SDGs. 

משברים מרובים ומקבילים בתחומי בריאות, אקלים, מגוון ביולוגי, גיאופוליטיים וצבאיים הם מכשולים גדולים לפיתוח בר קיימא בעולם. הממוצע העולמי של התקדמות ביעדי ה-SDG ירד מעט בשנת 2021 זו השנה השנייה ברציפות, בעיקר בשל השפעת המגיפה על SDG 1 (״אפס עוני״) ו-SDG 8 (“עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית”) וביצועים גרועים ב-SDG11-15 (״ערים וקהילות בנות קיימא״, ״צריכה וייצור אחראיים״ֿֿ, ״אקלים״, ״חיים על פני האדמה״, ו״חיים מתחת למים״). מלבד העלויות ההומניטריות האדירות שלהם, לסכסוכים צבאיים (כולל המלחמה באוקראינה) יש השפעה הזולגת לתחום הביטחון התזונתי ולמחירי האנרגיה. השפעות אלה מוגברות על ידי משברי האקלים והמגוון הביולוגי. הם גם דוחקים מקום לחשיבה והשקעות לטווח ארוך. שלום, דיפלומטיה ושיתוף פעולה בינלאומי הם תנאים בסיסיים עבור העולם להתקדמות ב-SDGs לקראת 2030 ואילך.

בראש מדד SDG לשנת 2022 נמצאות המדינות הסקנדינביות ובראשן,פינלנד, כשאחריה, דנמרק, שוודיה ונורבגיה. כל 10 המדינות המובילות הן מדינות אירופאיות. עם זאת, אפילו מדינות אלו מתמודדות עם אתגרים גדולים בהשגת מספר יעדי SDG. בסך הכל, מזרח ודרום אסיה הם האזורים שהתקדמו הכי הרבה ביחס להשגת ה-SDGs מאז אימוצם ב-2015. בנגלדש וקמבודיה הן שתי המדינות שהתקדמו הכי הרבה במדדי ה-SDGs מאז 2015. לעומתן ונצואלה ירדה הכי הרבה במדד SDG מאז אימוצו ב- 2015.

דרושה תוכנית עולמית למימון פיתוח בר קיימא בדחיפות

השגת מדדי ה-SDGs היא ביסודה אג’נדה להשקעה בתשתיות פיזיות (כולל אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות דיגיטליות) ובהון האנושי (כולל בריאות, חינוך, ועוד). עם זאת, לחצי העני ביותר של העולם אין גישה לשוק  או להון בתנאים סבירים. מדינות עניות ופגיעות נפגעו קשות מהמשברים המרובים ומהפגיעות שלהם. עלייה בלחצים התקציביים, הגדלת ההוצאות הצבאיות ושינויים גדולים בסדרי העדיפויות האסטרטגיים, במיוחד במדינות אירופה, עלולים לסחוט את כספי הפיתוח הזמינים לתמיכה בפיתוח בר קיימא ברחבי העולם. בהקשר זה, הדו”ח מציג תוכנית בת חמש נקודות למימון ה-SDGs ברחבי העולם. ומדגיש את תפקיד המפתח של ה-G20, קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ובנקים לפיתוח רב-צדדיים (MDBs) להרחיב את מימון ה-SDG בעולם.

בנקודת אמצע הדרך לשנת 2030, מאמצי המדיניות והמחויבויות עבור ה-SDG משתנים מאוד.

באמצע הדרך לשנת 2030, שילוב ה-SDG במדיניות, תקנות, תקציבים, מערכות ניטור, ונהלים ממשלתיים אחרים עדיין יש שוני רב בין מדינות. מבין המדינות החברות ב-G20, ארצות הברית, ברזיל והפדרציה הרוסית מציגות את התמיכה הפחותה ביותר באג’נדה  של ה-SDGs. לעומת זאת, מדינות סקנדינביות מפגינות תמיכה גבוהה יחסית ב-SDGs, וכך גם ארגנטינה, גרמניה, יפן ומקסיקו. לכמה מדינות, כמו בנין וניגריה, למשל, יש פערים גדולים במדד ה-SDG שלהן, אך גם הן זוכות לציונים גבוהים יחסית על מאמצי המדיניות שלהן. מעניין שבנין (מדינה באפריקה) ומקסיקו הנפיקו שתיהן אג”ח SDG בשנים האחרונות כדי להגדיל את השקעות הפיתוח בר-קיימא שלהן.

בפעם השנייה מאז אימוצם ב-2015, מדינות החברות באו”ם ייפגשו בספטמבר 2023 לצד העצרת הכללית של האו”ם לפסגת ה-SDG כדי להגדיר סדרי עדיפויות לשיקום והאצת התקדמות SDG עד 2030. יעדים, אסטרטגיות ותוכניות לאומיות שאפתניות ונכונות הן חיוניות להפיכת ה-SDG לאג’נדת פעולה.

ממצאים נוספים של דו”ח פיתוח בר קיימא 2022:

  • מדינות עשירות מייצרות זליגות בינלאומיות שליליות, בעיקר באמצעות צריכה לא ברת קיימא. מדד הזליגה (spillover) הבינלאומי לשנת 2022 הכלול בדו״ח זה מדגיש כיצד מדינות עשירות יוצרות זליגה סוציו-אקונומית וסביבתית שליליות, לרבות באמצעות שרשראות סחר ואספקה ​​לא בנות קיימא.
  • יש להרחיב שותפויות  שהופיעו במהלך מגיפת COVID-19, כולל בשיתוף פעולה מדעי ובנתונים, כדי לתמוך ב-SDGs. מדע, חידושים טכנולוגיים ומערכות נתונים יכולים לסייע בזיהוי פתרונות בעתות משברים ויכולים לספק תרומה מכרעת להתמודדות עם האתגרים העיקריים של זמננו. אלה דורשים השקעות מוגברות וממושכות ביכולות סטטיסטיות, מו”פ, חינוך ומיומנויות.
  • מאז 2015, ה-SDR מספק את הנתונים המעודכנים ביותר כדי לעקוב ולדרג את הביצועים של כל המדינות החברות באו”ם ב-SDGs. 
  • הדו”ח נכתב על ידי קבוצת מומחים בלתי תלויים ברשת פתרונות פיתוח בר קיימא (SDSN), בראשות נשיאה, פרופ’ ג’פרי סאקס. הדו”ח מופק על ידי SDSN, בהוצאת Cambridge University Press, ובמימון משותף על ידי Bertelsmann Stiftung.

ישראל ע״פ הדו״ח:

ישראל נמצאת במקום ה 49 מתוך 163 מדינות. ירידה של 11 מקומות מהדו״ח ב 2021 שם דורגה מס 38 מתוך 165 מדינות. אז מה לא עשינו נכון השנה?

סולם הדירוג פועל על סקאלה בין ״אין אתגרים״ ל״נותרו אתגרים משמעותיים״ ומציין את מידת ההתקדמות משנה לשנה.

  • יעד 3 בנושא בריאות אותו השגנו בשנה שעברה ירד למצב שבו יש בו עדיין אתגרים משמעותיים, אם כי אנחנו כן במגמת שיפור.
  • יעד 6, ״מים נקיים״ בישראל – אמנם אנו בדרך להשגת היעד אבל התרחקנו מדרגה של אתגרים משמעותיים לדרגת אתגרים עצומים.
  • גם ברמת יעד 16 ״שלום וחוזק המוסדות״ בשנה שעברה אומנם היו לנו אתגרים משמעותיים, אך היינו בדרך להשגת היעד. אולם השנה עדיין נותרו לנו אתגרים משמעותיים. אנו כבר לא בדרך להשגת היעד אם כי במגמת שיפור.
  • השנה זקפנו לזכותנו שיפור ביעדים הבאים:

יעד 4, ״חינוך איכותי״ בו עברנו מאתגרים עצומים לאתגרים משמעותיים. 

יעד 8, ״הוגנות תעסוקתית וצמחיה כלכלית״ בו אמנם האתגרים הפכו למשמעותיים אך כעת אנו נמצאים בדרך להשגת היעד.

יעד 10, ״צמצום אי השוויון״ שם עברנו מאתגרים עצומים לאתגרים משמעותיים. 

יעד 11, ״ערים וקהילות מקיימות״ עברנו מאתגרים משמעותיים ל״נותרו אתגרים״ 

יעד 13, ״שינויי האקלים״ גם כאן נותרנו עם אתגרים עצומים אך עברנו ממצב של חוסר התקדמות למצב של התקדמות משמעותית.

  • הסיבה שההתקדמות של ישראל ביעדים הנ״ל לא באה לידי ביטוי בדירוג הכללי, אם כי להפך, היא כנראה העובדה שיעד 12, ״צריכה וייצור אחראיים״ לא נמדד בשנה שעברה כתוצאה ממחסור בדאטה. השנה הדאטה הושג וישראל נמצאים בדירוג מאוד נמוך עם אתגרים משמעותיים ובמצב סטטי מבחינת שיפור (כלומר לא נעשה כמעט שום דבר על מנת למתן את התופעה ולייצר צריכה וייצור מקיימים בישראל). 
  • אם מסתכלים רק על המדינות החברות ב OECD הממוצע הכללי הוא 70 ואילו ישראל החברה ב OECD מקבלת ביחס אליהן ציון נמוך של 62. 

לסיכום, לישראל, השואפת לעמוד בסטנדרט בינלאומי אחד עם מדינות ה OECD, יש לאן לשאוף. נכון להיום האתגרים הגדולים של ישראל הם יעדים: 2, 6, 12, 13, 14, 15, ו – 17.

ביצועים של מדינת ישראל בשנה שעברה

יעדי פיתוח הקשורים לנושא זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *