כיצד קיימות בעסקים יכולה להוות יתרון משמעותי בהתייעלות, חדשנות ושיפור התדמית עבור חברות. וכיצד מנכ”לים שלא יובילו שינוי בתוך הארגונים עצמם, ויישרו קו בתחום הקיימות, יישארו מאחור.
ברומטר האמון של אדלמן, המפורסם מזה 21 שנה, הוא אחד המסמכים החשובים בתעשייה, החושף מה הן הבעיות העמוקות של האמון ומי יכול לפתור אותן. מתוך הדו״ח האחרון עולה כי בעשור האחרון חלה התרסקות של אמון האנשים בכל הגופים: תקשורת, פוליטיקה, מדינאים ועוד… עם זאת, מתוך הדו״ח השנה עולה כי הסקטור היחיד שדווקא יש לו הזדמנות לייצר אמון הוא הסקטור העסקי.
העסקים, על פי דו״ח אדלמן, יותר אמינים בעיני אנשים מהממשלות השונות (בישראל זה נשמע מובן מאליו). מנכ”לים, על פי אדלמן, אמורים לקחת חלק אקטיבי במקומות שבהן הממשלה נכשלת ולעזור בתיקון בעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות. מנכ”לים צריכים להיות אלו שמובילים ולא לחכות שממשלות תפעלנה.
אז איזה כוח באמת יש למנכל״ים של חברות כשמדובר בקידום של היעדים לפיתוח בר קיימא? בשנת 2000 נוצר ה UNGC – United Nations Global Compact : אמנה של האו״ם לעידוד עסקים ברחבי העולם לאמץ 10 עקרונות הנוגעים באחריות חברתית, ולדווח מדי שנה על יישומם. ב 2019 נעשתה הערכה כמותית של יותר מ-1500 מנכ”לים דרך שאלון אינטרנטי לגביי יישום עקרונות של קיימות בחברות שלהם. בדו”ח סקרו פידבקים ממנכ”לים גם בהערכה שלהם את האתגרים העומדים בפניהם וגם בהצעות לפעולות שניתן לעשות בכל הרמות כדי להתגבר עליהם. במקביל, הוסקו מסקנות מיותר מ-1500 המנהלים שענו על השאלון. לאחר מכן, נערכו ראיונות עם יותר מ-100 מנכ”לים ונשיאים של חברות החברות ב-UNGC מסביב לעולם כדי להבין את ההקשר הרחב יותר – גיאופוליטיקה, השקעות בטכנולוגיה, אתגרים והזדמנויות בקיימות לעסקים. מתוך הממצאים העיקריים במסמך עולה כי מנכ”לים מאמינים כי קיימות בעסקים יכולה להוות יתרון משמעותי בכמה דרכים:
1. צמיחת הפדיון (מחזור העסקים הנובע ממכירת מוצרים ושירותים)
2. צמצום סיכונים
3. הפחתת עלויות
57% מהמנכ״לים טענו כי קיימות תניב צמיחה במהלך חמש עד עשר השנים הבאות, בעוד ש-40% טוענים כי היא תניב צמיחה כבר כיום (נספח 1). אך שימו לב: מתוך החברות עם מחזור שנתי של מעל מיליארד דולר, 99% מהמנכ”לים של חברות גדולות מאמינים כי קיימות תהיה חשובה להצלחה העתידית של העסק שלהם בעקבות שינויים שייווצרו בשוק, במוצרים ובשירותים שיינתנו.
המנכ”לים רואים בקיימות הזדמנות משמעותית להתייעלות וחדשנות ולשיפור התדמית. ועדיין, 80% חושבים שכיום עסקים לא עושים מספיק כדי לתרום להשגת היעדים. עם זאת, 71% מאמינים שעם מחויבות ופעולה רבות יותר, עסקים יכולים להוות חלק משמעותי בהשגת היעדים, והם קוראים לקידום אימפקט באמצעות שלוש פעולות עיקריות:
1. לקדם בתוך הארגונים עצמם שאיפה להשגת 17 היעדים באמצעות פעולות משמעותיות (פעולות סף) ולהוביל שינוי מערכתי רחב בתוך הארגונים בהתאם ליעדים (כל ארגון לפי היעדים שרלוונטיים אליו).
2. קריאה לעסקים, ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים ורגולטורים להתאגד כדי למצוא וליישם פתרונות ריאליים לאתגרים הגלובליים.
3. להגדיר מחדש ולהדגיש מה תחום האחריות ומה נחוץ מהדור הנוכחי של המנהיגים כדי לקדם אימפקט.
פעולה 1 – קידום פעולות סף והובלת שינוי מערכתי רחב בתוך הארגונים עצמם
51% מהמנכ”לים משקיעים בטכנולוגיות שונות המקדמות קיימות (נספחים 2,3) ומתוכם 70% מאמינים כי הן יהיו מהפכניות לעסק שלהם. בנוסף, קיימות חשובה למשקיעים ותהיה חשובה יותר בעתיד – משקיעים לא רוצים להשקיע בחברות שסובלות מבעיות שקשורות ב-ESG כיוון שהסיכון הכרוך בכך גבוה. אינטגרציה בין הגורמים הסביבתיים, החברתיים והממשלתיים לבין תהליך ההשקעה הבסיסי תוביל ליתרון בטווח הארוך. לדוגמא, חברה שתפעל בצורה ידידותית לסביבה, תאריך ימים בהשוואה למתחרות שלה.
פעולה 2 – קריאה לעסקים, רגולטורים, ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים להתאגד
86% מהמנכ”לים שנשאלו טוענים כי פעילות בנוגע למשבר האקלים היא קריטית להשגת 17 היעדים. 59% אומרים כי הם משתמשים באנרגיה מתחדשת ובטכנולוגיות להפחתת שימוש בפחמן בחברות שלהם. רק 44% רואים את החברה שלהם מפסיקה לחלוטין להשתמש בפחמן בעשר השנים הבאות ורק 41% בוחנים פתרונות להפחתת השימוש בפחמן בשרשרת האספקה שלהם.
המהפכה הדיגיטלית יכולה לעזור להפחית פליטת גזים ב-15% עד 2030 ולזרז פעילות לייצוב הטמפ’ הכללית בהתאם להסכם פריז. לדוגמא, בענף התחבורה הגברת השימוש בחשמל יכולה לעזור להפחית משמעותית את פליטת הפחמן ולהוות הזדמנות עסקית טובה. במהלך חמש השנים הבאות, חוץ מצרכנים, גם לעובדים, רגולציות וממשלות תהיה השפעה משמעותית על הדרך בה עסקים יתייחסו לקיימות (נספח 4).
פעולה 3 – להגדיר מחדש מה תחום האחריות ומה נחוץ ממנהיגים כיום
76% מהמנכ”לים טוענים כי במהלך חמש השנים הבאות, לאמון הציבור תהיה השפעה מכרעת על התחרות. אם חברה מהווה חלק משימור מערכת שהציבור מאמין כי אינה הוגנת, היא תהיה בבעיה. עסק יכול לשגשג רק בחברה משגשגת וכיום הדור הצעיר מתעניין יותר בסיבות שעומדות מאחורי המטרה מלבד הרווח הכספי. 94% מרגישים מחויבים לכך שלחברה שלהם תהיה השפעה וחלק משמעותי בציבור, 96% אומרים שזה האינטרס שלהם ושל החברה שלהם לקדם גישה אתית ושקופה ו-85% מחויבים להבטיח באופן אישי שהחברה שלהם מקדמת קיימות (נספח 5).
חברה שאוכפת שכר הוגן לאורך כל שרשרת האספקה שלה, מקדמת כמה יעדים – יעד 8 לעבודה הוגנת, יעד 1 למיגור העוני, יעד 2 לצמצום הרעב, יעד 3 לקידום בריאות ומחייה ויעד 4 לחינוך איכותי לעובדים ומשפחותיהם.
80% מהמנכ”לים מאמינים שהשתתפות של נשים בפעילות ובהובלת החברה הוא קריטי להצלחתה. חברה שאוכפת צמצום פערים ואפליה מגדרית בתוך הארגון, מקדמת את יעד 5 להשגת שוויון בין המינים ויעד 10 לצמצום אי השוויון בין ובתוך מדינות.
מסקנות
הדו”ח ובעיקר הסעיף השלישי עומדים בהלימה לרמת האמון של הציבור במנכ״לים. אז מה קורה היום בפועל כדי לקדם את יעדים אלו במגזר העסקי?
ראשית, נציין כי מעבר להשפעה החברתית והסביבתית החיובית שיש לקיימות, ישנה גם השפעה והזדמנות עסקית גדולה שהולכת וגוברת – משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות שלא סובלות מבעיות הקשורות ב-ESG, ציבור הצרכנים הופך מתעניין יותר בסיבות ובהשפעות מעבר למטרה הכספית של חברות, ויש שוק של הזדמנויות של כ-12 טריליון דולר כתוצאה מקידום קיימות (מתוך דו׳׳ח Better Business Better World).
אכן, בעקבות מגפת הקורונה נאלצו בשנה האחרונה עסקים ברחבי העולם להסתגל ולהתעדכן מחדש, ולעתים קרובות עשו בחירות קשות כדי לשמור על זכויות העובדים, להגן על שרשראות האספקה ולהבטיח המשכיות בפעילות.
אך עם זאת, כיום עסקים לא עושים מספיק כדי לקדם את השגת 17 היעדים. מנכ”לים צריכים להוביל שינויים בתוך הארגונים עצמם, להתאגד יחד, ולהרחיב את תחום האחריות שלהם מעבר לארגון עצמו כיוון שפעולות שיהיו טובות לקהילה, לסביבה ולצרכנים, יהיו טובות לעסקים. חברות שלא יישרו קו בתחום הקיימות, יישארו מאחור.
